Flashdance מאוגד לברודווי

Flashdance מאוגד לברודווי

ביקורות - ארה'ב

תיאטרון פוקס, אטלנטה
5 בפברואר 2013

מאת דבורה סירל.



אחרי עונה לא כל כך מוצלחת בלונדון בשנת 2010, פלאש-דאנס המחזמר עבר עיבוד מחודש ועכשיו יש לו הזדמנות שנייה לקהל וואו בסיבוב הופעות בארה'ב לפני שיגיע לברודווי בהמשך השנה.



גרסה בימתית לסרט הקלאסי הקלאסי של שנות השמונים, פלאש-דאנס מספר את סיפורו של 'אלכס', עובד פלדה ביום ורקדן מועדונים בלילה שחולם להיות רקדן מקצועי ואומן. עם סיפור שכולו ריקוד, אין פלא שיש הרבה סצינות ריקוד, מה שהיה נהדר עבור חובב הריקודים הזה.

הסיסמה למחזמר היא 'ילדה אחת, חלום אחד, הזדמנות אחת', אבל המחזמר באמת עוסק בקבוצת דמויות ובחלומותיהן ושאיפותיה, ונדרש צוות עצום כדי ליצור ולהחזיר בהצלחה את המחזמר הזה לבמה. . פיצוץ צבעוני משנות ה -80, פלאש-דאנס החזיר אותנו ביעילות לעידן מחממי הרגליים, קליפים של MTV, ולהיטים מוסיקליים כמו 'מניאק' עם כוריאוגרפיה הולמת, תפאורות ותלבושות.



תיאטרון צייטגייסט

עם כל דבר, החל מבלט, ג'אז והיפ-הופ, ועד אפילו הפסקה של ריקוד וקוטב, פלאש-דאנס כולל הרכב מוכשר להפליא של רקדנים ורסטיליים. כוחו של מרכיב הריקוד היה מספרי האנסמבל הגדולים שבהם הרקדנים היו מסודרים מאוד ומחויבים לכל צעד, מציפים פיזז של שנות ה -80. לפעמים התחושה של שנות ה -80 נראתה מעט מאולצת, אבל הרקדנים נתנו המון אנרגיה וחיים למדרגות. רבים מהרקדנים כנראה אפילו לא זוכרים את שנות ה -80! סצינות הבלט היו גם נקודה חזקה בהפקה.

פלאש דאנס המחזמר. צילום: קייל פרומן

אמילי פדגט בתפקיד 'אלכס' עם רקדני 'פלאש-דאנס המחזמר'. צילום: קייל פרומן

חלק ממספרי ריקודי הג'אז הסולו של השחקנים הראשיים השאירו אותי מעט מאוכזב, עם זאת, עם רגליים מכופפות בגלגל אוויר, חוסר שיעור והארכה בעת הצורך, וקופץ בפירואט. עם זאת, המופיעים הראשיים, בראשות אמילי פדגט בתפקיד 'אלכס', היו כולם שחקנים וזמרים מוכשרים מאוד. לאמילי פדגט יש קול מדהים ושמחה לשמוע. היא הייתה אמינה מאוד בתור 'אלכס' הצעיר והחצוף.



כמה סצינות היו לא מרוצות. הסצנה האיקונית והסקסית שבה אלכס יושב על כיסא ומושך שרשרת כדי להתקלח במים, הרגיש ממהר וכמו שזה פשוט נמעך לתוכנית ממש לפני ההפסקה. התאכזבתי מכך שלסצנה הבלתי נשכחת הזו אין יותר הצטברות או תהודה. למרבה הצער, סצנת האודישנים המרכזית שבה אלכס רוקד מספר ג'אז לפאנל שופטים הייתה מבוימת בצורה גרועה. השופטים היו בצד הבמה ואלכס רקד מולם, במקום לפנות אלינו בקהל. זה הקשה עלינו לחוש מאורסים מההופעה שלה והשאיר את מספר הריקודים קצת שטוח.

המוזיקה מדבקת וחגיגה של קלאסיקות של שנות השמונים כמו 'מניאק', 'מצוד', 'אני אוהב רוקנרול' ושיר הסרט 'פלאש-דאנס- איזו הרגשה', והמופע באמת די מהנה ומשעשע. למרבה הצער, לא הייתי מפוצץ. שמעתי ביקורות מעורבות מהקהל, אבל שמחתי לשמוע אנשים אומרים 'אני רוצה ללכת לרקוד עכשיו', כשעזבו את התיאטרון. אם פלאש-דאנס יכול לעורר אנשים לרקוד, אז זה בהחלט הושג משהו שאנחנו הרקדנים לא יכולים להתלונן עליו.

צילום: אמילי פדט בתפקיד אלכס פלאש דאנס המחזמר. צילום: קייל פרומן.

שתף זאת:

קלאסי פולחן שנות ה -80 , אטלנטה , בַּלֶט , ברייקדאנס , ברודווי , סיור ברודווי , אמילי פדגט , פלאש-דאנס , פלאש-דאנס המחזמר , סיור פלאש-דאנס , תיאטרון פוקס , היפ הופ , ג'ֶז , תיאטרון מוזיקלי , תיאטרון מוזיקלי , מוֹט , ריקוד על עמוד , סיור

מומלץ עבורך